לסגל יכולות אנושיות לאמצעים טכנולוגיים, מעוררת סוגיות עיוניות ומעשיות רבות ובכלל זה סוגיות משפטיות.
לאחרונה נדרש ראש רשות הפטנטים הישראלית, עו"ד אופיר אלון, לשאלה האם מכונה המבוססת על בינה מלאכותית יכולה להירשם כ"ממציא" של פטנט [החלטה בעניין בקשות לרישום פטנט מס' 268604 ו – 268605 מיום 15.3.2023].
המבקש, ד"ר סטיפן ל. ת'אלר, הגיש בקשה לרישום פטנט בה צוין כי ממציא הבקשה היא מכונה בשם DABUS המבוססת על בינה מלאכותית בתהליך בן שני שלבים: בשלב הראשון המכונה יוצרת רעיונות חדשים על ידי רשת נוירונים מלאכותית ובשלב השני המכונה בוחרת מאותם רעיונות – רעיונות חדשניים אשר על שניים מהם, שהומצאו על ידי המכונה ללא מעורבות אנושית ישירה כלשהי, ביקש ד"ר ת'אלר לרשום פטנט. ד"ר ת'אלר הגיש בקשות דומות במדינות נוספות ובכלל זה בארה"ב, באנגליה ובאוסטרליה.
בסעיף 11(ב) לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 נקבע כי רק בעל אמצאה רשאי להגיש בקשה לרישום פטנט. בסעיף 1 לחוק הפטנטים מוגדר "בעל אמצאה" כ:
"ממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם".
הפרוצדורה הקבועה בחוק שהיא שבעת הגשת הבקשה על המבקש שאינו ממציא הבקשה לציין את מקור זכותו בהמצאה: מכוח הדין (למשל ירושה), מכוח הסכם או העברה. לא ניתן לציין מקור אחר לבעלות וממילא גם לא ניתן לזכות באמצאה שלא על פי אחת מחלופות אלו.
לאחר בחינה מילונית של המילה "ממציא" ובחינה של מופעי המילה בסעיפים שונים בחוק, קבע רשם הפטנטים כי רק אדם יכול להיחשב, על פי הדין הישראלי, כממציא וכי "אין בסיס לחשוב כי פירוש המילה "ממציא" בעברית כולל גם מכונה". ממילא, אין המבקש יכול להיות מי שבא מכוחה של מכונה, שאינה בגדר "ממציא".
באשר לטענת המבקש לפיה יש לפרש את המינוח "ממציא" לאור פרשנות תכליתית ומרחיבה, המעודדת חדשנות והמעודדת ממציאים לגלות המצאתם לציבור בתמורה למתן מונופולין לשימוש בהמצאה, לתקופת זמן קצובה, פרשנות הרואה גם במכונה סוג של "ממציא", קבע כבוד הרשם כי פרשנות זו אינה הכרחית.
בהתייחס לכך ציין כבוד הרשם כי דיני הפטנטים בישראל מיישמים, מטבעם, עקרונות מחייבים שנקבעו במסגרות בינלאומיות המסדירות היבטים שונים של דיני הקניין הרוחני. לדברי כבוד הרשם, כיום, טרם קיימים כללים מקובלים להגנה על אמצאות שנעשו על ידי בינה מלאכותית ללא ממציא אנושי והגנה כזו לא ניתנת ברוב מדינות העולם. לעת עתה, במציאות הייחודית של עולם הפטנטים ובהיעדר הסכמה בינלאומית רחבה, אין זה מן הראוי להרחיב את תכולת החוק גם אל אמצאות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית וככל שהדבר יהיה מוצדק בעתיד, ראוי שהשינוי ייעשה על ידי המחוקק באמצעות חקיקה מפורשת. לאור זאת נדחתה הבקשה.
יחד עם זאת, ציין כבוד הרשם כי ההחלטה אינה עוסקת בשאלה "איזו מעורבות אנושית נדרש על מנת שאדם ייחשב כממציא בהמצאה שנעשתה בסיוע של מכונה", ואולי הכרה במעורבות אנושית ברמה מסוימת כהופכת את המעורב לממציא, היא שתסלול את הדרך למתן הגנה על אמצאות שפותחו על ידי בינה מלאכותית.
עוד נציין כי המבקש הגיש בקשות דומות במדינות נוספות אשר אף ברובן נדחתה הבקשה ואשר נסקרו בהחלטה. באנגליה צפוי העניין להידון בקרוב על ידי בית המשפט העליון.