Untitled-1

עשה ואל תעשה כשאתה נתקל בהפרת זכויות יוצרים שלך

בין אם מדובר בתמונה שצילמת, במאמר שכתבת או בעבודת אומנות שיצרת – גילוי שהיצירה שלך הועתקה או נעשה בה שימוש ללא רשות יכול להיות מתסכל מאוד.

אז מה עושים במצב כזה? הנה כמה טיפים שיעזרו לך לפעול נכון.

עשה:

1. תעד את ההפרה – צלם מסך או שמור עותקים של הדפים/קבצים שבהם

מתבצעת ההפרה. שמירה זו תשמש ראיה במקרה שתצטרך לתבוע את

המפר.

2. וודא שמדובר בהפרה – בדוק האם השימוש ביצירה שלך נופל תחת

קטגוריית "שימוש הוגן" או תחת רישיון המאפשר זאת. פעולה נמהרת, ללא

בחינה של הדברים, עשויה להסב לך נזק אף אם נעשה שימוש על ידי אחר

ביצירה שהזכויות בה הן שלך.

3. החלט מה מטרתך – לאחר שתיעדת את ההפרה ווידאת שאכן מדובר

בהפרה (בהתאם להוראות הדין), עליך לגבש את המטרה: האם מטרתך

מסתכמת בהפסקת ההפרה או בהמשך השימוש המפר תוך מתן קרדיט. אם

כך הוא, יתכן ובשלב ראשון ניתן ורצוי לפנות אל המפר ישירות ולהסדיר את

העניין עמו. טרם פנייה מומלץ כי תתייעץ עם עו"ד הבקיא בדיני זכויות

יוצרים, בין היתר, בכדי למנוע טעויות בדרך ההתנהלות אל מול המפר.

4. פנייה באמצעות עו"ד המתמחה בזכויות יוצרים – ככל שאתה סבור שהנך

ראוי לפיצוי כספי וכן במקרה ולא עלה בידיך להסדיר את העניין באופן ישיר

אל מול המפר, מומלץ לפנות אל המפר באמצעות עו"ד ובמידת הצורך

לפתוח בהליך משפטי.

אל תעשה:

1. אל תתעלם – התעלמות מהפרה עלולה להוביל להמשך השימוש הבלתי

מורשה ביצירות שלך ואף לפגיעה נוספת בזכויותיך.

2. אל תפעל באימפולסיביות – הימנע מפרסום תגובות קשות או איומים

ברשתות החברתיות. פעולות אלו עשויות להסלים את המצב, להקשות על

פתרון נעים יותר ולעתים אף לסייע למפר ליצור עילות משפטיות נגדיות

כנגדך.

3. אל תפעל לבד מול גופים גדולים – במקרים של הפרה על ידי חברות או

גופים מסחריים, חשוב להיעזר במומחה משפטי על מנת לפעול בצורה

הטובה ביותר מול גורמים גדולים ומקצועיים.

4. אל תוותר בלי לבדוק את האפשרויות – גם אם זה נראה מורכב, ייתכן שיש

לך זכויות משמעותיות שראוי להגן עליהן. אל תוותר על מאבק בזכויותיך בלי

להבין את כל ההשלכות.

כדאי לזכור: במקרה של הפרת זכויות יוצרים, חשוב לפעול במהירות ובשיקול דעת על מנת להגן על היצירות שלך בצורה נכונה וחוקית.

Untitled-1

האם מותר לפרסם מכתב התראה משפטי ברשתות החברתיות?

בסעיף 13(5) בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 נקבע כי:

"פירסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פירסום כאמור על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור", לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי. 

משמעות הדברים היא שדברים הנאמרים באולם בית המשפט במסגרת הדיון או נכתבים בכתבי טענות הצדדים – אינם יכולים לשמש בסיס לתביעת לשון הרע. מטרת הוראה זו היא לאפשר לאזרח להביא את טענותיו בפני בית המשפט מבלי שיחשוש מתביעת לשון הרע. 

עם השנים הרחיבו בתי המשפט את ההגנה, בפסיקתם, וקבעו שהיא חלה אף על פרסום של הליכים טרום משפטיים המתקיימים בין הצדדים טרם הגיעם לבית המשפט – כגון: מכתבי התראה הנשלחים בין  הצדדים טרם הגשת תביעה, זאת, בתנאי "שקיים קשר ברור לסכסוך משפטי קיים ולהליך קונקרטי שנפתח לבסוף עם הטענות שעלו במכתב" [רע"א 43/11 הרם נ' זקס (28.8.2011)], וזאת, אף אם בסופו של יום לא נתפתח הליך בבית המשפט [ת.א. 37610-06-18 וילקומיר נ' גופמן (16.2.2019)]. 

ואולם, בפסק-דין שניתנה לאחרונה על ידי כבוד השופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשל"צ [ת"א 21219-11-19 בוכניק ואח' נ' דבש (10.11.2022) נקבע כי ההגנה אינה חלה על פרסום של מכתב התראה משפטי ברשתות החברתיות, באשר פרסום שכזה אינו משרת את מטרת ההליך המשפטי אלא נועד למטרות אחרות.

במקרה זה שלחה הנתבעת לתובעים מכתב התראה טרם הגשת תביעה לפינוי מושכר בגדרו הואשמו התובעים בהתנהלות אלימה העולה לכדי עבירות פליליות. 

השולחת העלתה את המכתב לפרופיל האישי שלה ברשת אינסטגרם ומשם הוא עשה דרכו אף לפרופיל המקביל ברשת פייסבוק – ונחשף בפני העוקבים ו – 1974 החברים של הנתבעת בפייסבוק, הגם שבודדים מהם, כ – 6 – 7, "זיכו" את הפרסום ב"לייק". בית המשפט אף חייב את הנתבעת בתשלום פיצויים והוצאות משפט לתובעים בסך כולל של 28,000 ש"ח.

עוד נציין כי הנתבעת זכתה בתביעה שהגישה נגד התובעים בגין נזקים שלטענתה נגרמו למושכר שבבעלותה, ואף זכתה בפיצוי 13,364 ש"ח, ואולם פרסום הטענות ברשתות החברתיות, בפרט באופן בו פורטו במכתב ההתראה 

Untitled-1

הוצאת עובד שפוטר מקבוצת וואטסאפ של מקום העבודה

המעבידה הוציאה את העובדת מקבוצת הוואטסאפ לפני עריכת שימוע – ותפצה

חובתו של מעביד לקיים שימוע לעובד, טרם פיטוריו, היא חובה שהתגבשה במהלך השנים  בפסיקות בתי הדין לעבודה. בתי הדין ראו בחובת השימוע חלק מזכות הטיעון שהינה מזכויות היסוד בשיטת המשפט הישראלית. 

במסגרת הליך השימוע מחובת המעביד להציג בפני העובד את הטענות המופנות כנגדו ואשר עשויות להשליך על המשך העסקתו. מטרת ההליך: לאפשר לעובד להתייחס לטענות המעביד טרם החלטה על פיטוריו, כך שתתקיים חובת המעביד לשמוע את התייחסות העובד לטענותיו בלא פניות, בלב נקי ובנפש חפצה. 

כפי שהודגש בדברי בית הדין הארצי: 

"זכות הטיעון איננה מטבע לשון, אין לראות בה 'טקס' גרידא שיש לקיימו, מצוות אנשים מלומדה, כדי לצאת ידי חובה. זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו". 

[ע"ע (ארצי) 1027/01 גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל (2003)]. 

הימנעות מקיום שימוע טרם פיטוריו של עובד עשויה להביא לביטול ההחלטה על הפיטורים או לפסיקת פיצויים לטובת העובד בגין פיטורים שלא כדין. 

יחד עם זאת, על פי פסיקת בתי הדין , בנסיבות בהן קוימה זכות השימוע באופן מהותי גם אם לא באופן פורמלי מדוקדק, למשל במקרה בו הצדדים יודעים זה את טענותיו של זה, או במסגרת בה ניתנה לעובד האפשרות  לשטוח את טענותיו שלא במסגרת פורמלית של שימוע, יתכן וההחלטה על הפיטורים לא תתבטל ולא יינתן פיצוי חרף אי עמידת המעביד בדרישות הפורמליות. 

בפסד דין שניתן לאחרונה על ידי כבוד השופט יעקב אזולאי, שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, נטען על ידי התובעת כי נפל פגם בהליך השימוע שנערך לה על ידי מעבידתה, הנתבעת [סע"ש . 

כהוכחה לכך ציינה התובעת את דבר הוצאתה מקבוצת הוואטסאפ של מקום העבודה, טרם עריכת השימוע, מה שמעיד על קבלת החלטה סופית על פיטוריה, במנותק מהשימוע ולפני קיומו. 

בהתייחס להוצאת התובעת מקבוצת הוואטסאפ של מקום העבודה, טרם עריכת השימוע קבע בית הדין : "כי העיתוי שנבחר מקרין במידת מה על ההליך ויש באקט הוצאת התובעת מקבוצת הווטצאפ כדי פגיעה בה המצדיק מתן פיצוי". בנוסף, ציין בית הדין, כי "לא ברור והדבר מעלה תמיהה, מדוע אצה לנתבעת הדרך" – להוציא את התובעת מקבוצת הוואטסאפ –  "ומדוע לא המתינה עד למתן החלטה סופית בעניינה".

יחד עם זאת ולאחר שבית הדין מצא את עצם הפיטורים כחוקיים, פסק בית הדין כי הגם שהוצאת התובעת מקבוצת הוואטסאפ של מקום העבודה, טרם עריכת השימוע, מהווה פגם בשימוע, הרי שאין המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין. עוד קבע בית הדין כי עוצמת הפגיעה בתובעת פחותה מאחר ובסופו של יום נערך לה שימוע בה התאפשר לה להעלות את טענותיה.

לאור זאת נפסק לטובת התובעת פיצוי נמוך יחסית בגובה של משכורת חודשית ממוצעת אחת. 

הלקח לכולנו: כדאי לחשוב פעמים (לפחות), טרם כתיבה או ביצוע פעולה כלשהי – גם בקבוצת וואטסאפ.   

Untitled-1

האם ניתן לרשום פטנט על המצאה שהומצאה על ידי בינה מלאכותית?

לסגל יכולות אנושיות לאמצעים טכנולוגיים, מעוררת סוגיות עיוניות ומעשיות רבות ובכלל זה סוגיות משפטיות.

לאחרונה נדרש ראש רשות הפטנטים הישראלית, עו"ד אופיר אלון, לשאלה האם מכונה המבוססת על בינה מלאכותית יכולה להירשם כ"ממציא" של פטנט [החלטה בעניין בקשות לרישום פטנט מס' 268604 ו – 268605 מיום 15.3.2023].

המבקש, ד"ר סטיפן ל. ת'אלר, הגיש בקשה לרישום פטנט בה צוין כי ממציא הבקשה היא מכונה בשם DABUS המבוססת על בינה מלאכותית בתהליך בן שני שלבים: בשלב הראשון המכונה יוצרת רעיונות חדשים על ידי רשת נוירונים מלאכותית ובשלב השני המכונה בוחרת מאותם רעיונות – רעיונות חדשניים אשר על שניים מהם, שהומצאו על ידי המכונה ללא מעורבות אנושית ישירה כלשהי, ביקש ד"ר ת'אלר לרשום פטנט. ד"ר ת'אלר הגיש בקשות דומות במדינות נוספות ובכלל זה בארה"ב, באנגליה ובאוסטרליה.

בסעיף 11(ב) לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 נקבע כי רק בעל אמצאה רשאי להגיש בקשה לרישום פטנט. בסעיף 1 לחוק הפטנטים מוגדר "בעל אמצאה" כ: 

"ממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם".

הפרוצדורה הקבועה בחוק שהיא שבעת הגשת הבקשה על המבקש שאינו ממציא הבקשה לציין את מקור זכותו בהמצאה: מכוח הדין (למשל ירושה), מכוח הסכם או העברה. לא ניתן לציין מקור אחר לבעלות וממילא גם לא ניתן לזכות באמצאה שלא על פי אחת מחלופות אלו.

לאחר בחינה מילונית של המילה "ממציא" ובחינה של מופעי המילה בסעיפים שונים בחוק, קבע רשם הפטנטים כי רק אדם יכול להיחשב, על פי הדין הישראלי, כממציא וכי "אין בסיס לחשוב כי פירוש המילה "ממציא" בעברית כולל גם מכונה". ממילא, אין המבקש יכול להיות מי שבא מכוחה של מכונה, שאינה בגדר "ממציא".

באשר לטענת המבקש לפיה יש לפרש את המינוח "ממציא" לאור פרשנות תכליתית ומרחיבה, המעודדת חדשנות והמעודדת ממציאים לגלות המצאתם לציבור בתמורה למתן מונופולין לשימוש בהמצאה, לתקופת זמן קצובה, פרשנות הרואה גם במכונה סוג של "ממציא", קבע כבוד הרשם כי פרשנות זו אינה הכרחית.

בהתייחס לכך ציין כבוד הרשם כי דיני הפטנטים בישראל מיישמים, מטבעם, עקרונות מחייבים שנקבעו במסגרות בינלאומיות המסדירות היבטים שונים של דיני הקניין הרוחני. לדברי כבוד הרשם, כיום, טרם קיימים כללים מקובלים להגנה על אמצאות שנעשו על ידי בינה מלאכותית ללא ממציא אנושי והגנה כזו לא ניתנת ברוב מדינות העולם. לעת עתה, במציאות הייחודית של עולם הפטנטים ובהיעדר הסכמה בינלאומית רחבה, אין זה מן הראוי להרחיב את תכולת החוק גם אל אמצאות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית וככל שהדבר יהיה מוצדק בעתיד, ראוי שהשינוי ייעשה על ידי המחוקק באמצעות חקיקה מפורשת. לאור זאת נדחתה הבקשה.

יחד עם זאת, ציין כבוד הרשם כי ההחלטה אינה עוסקת בשאלה "איזו מעורבות אנושית נדרש על מנת שאדם ייחשב כממציא בהמצאה שנעשתה בסיוע של מכונה", ואולי הכרה במעורבות אנושית ברמה מסוימת כהופכת את המעורב לממציא, היא שתסלול את הדרך למתן הגנה על אמצאות שפותחו על ידי בינה מלאכותית. 

עוד נציין כי המבקש הגיש בקשות דומות במדינות נוספות אשר אף ברובן נדחתה הבקשה ואשר נסקרו בהחלטה. באנגליה צפוי העניין להידון בקרוב על ידי בית המשפט העליון.

Untitled-1

תביעה ייצוגית – Case study

החלטה תקדימית ומעניינת ניתנה לאחרונה על ידי כבוד השופט עאטף עיילבוני, מבית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרת תביעה ייצוגית מנהלית שהוגשה כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עפולה, בה מייצג משרדנו את התובע [תצ (מחוזי נצרת) 69649-01-18 טננבוים נ' הוועדה המקומית לתו"ב עפולה].

בתביעות ייצוגיות מסוג זה, המוגשות נגד רשות מנהלית (שהיא למעשה זרוע מזרועות המדינה ורשויותיה), יצר המחוקק "מסלול עוקף תביעה" מיוחד של "הודעת חדילה", במסגרתו, אם הרשות מודיעה תוך 90 יום מיום הגשת התביעה על הפסקת הגבייה שבגינה הוגשה התביעה, התביעה נדחית לאלתר (תוך שהתובע יכול לבקש מבית המשפט שיפסוק לו גמול בגין התועלת שצמחה מהתביעה). המשמעות היא שתביעות רבות המצביעות על גבייה שלא כדין מצד רשות, מסתיימות בכך שהרשות מודיעה על חדילה ופוטרת את עצמה בכך מהשבת הכספים שכבר נגבו בעבר – לציבור.

כך נהגה אף הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עפולה, אשר הגישה הודעת חדילה בה טענה כי מדובר ב"טעות משרדית" שארעה "לעתים", ותוך שהיא מסתירה את היקף הגבייה שנעשה שלא כדין.

התובע, מצדו, לא אמר נואש וביקש מבית המשפט לחייב את הוועדה המקומית להציג את הנתונים המדוייקים של הגביה, כמצופה מרשות ציבורית הגובה כספים מן האזרח ועל מנת שניתן יהיה לאמוד את התועלת הציבורית שהושגה בהגשת התביעה. התובע אף ציין בבקשתו כי אין לו עניין לבקש גמול תובע שלא בזיקה להיקף הגבייה שנעשתה, לכאורה שלא כדין, וכי הוא מוכן לשאת ב"סיכון" שמדובר בסכום נמוך ממנו ייגזר גמול התובע.

ואולם הוועדה מצדה, התנגדה לבקשה, בטענות פורמליות שונות, מסיבותיה שלה.

בסופו של יום קיבל בית המשפט המחוזי בנצרת את בקשת התובע בקובעו, בהחלטה מיום 9.7.2018, כי: 

"משהוגשה הודעת החדילה רק על דעת המשיבה, שהיא רשות ציבורית המחויבת לנהוג בשקיפות תוך מתן הזדמנות נאותה לציבור לפקח על פעילותה, ומשעה שהנתונים בדבר היקף גביית היתר של ריבית הפיגורים על היטלי ההשבחה מצויים בידי המשיבה, אשר לא הצביעה על קושי או הכבדה יתרה ובילתי מידתית בהפקתם מתוך מערכת הגבייה", הרי שראוי להיעתר לבקשה ולחייב את הוועדה המקומית לחשוף את נתוני הגבייה, חרף התנגדותה.

משמעות ההחלטה היא שאף במקרה בו מוגשת הודעת חדילה על ידי הרשות, יש מקום לחייב אותה לגלות בפני בית המשפט (והציבור בכלל) את היקף הגבייה שנעשה על ידה, לכאורה, שלא כדין. המשך יבוא.

האמור במאמר זה וביתר המאמרים באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו הלכה למעשה. אין ולא יהיו בין כותב המאמר לבין המשתמש יחסי עו"ד-לקוח

Untitled-1

על 'יצירות יתומות' והדרך האפשרית לעשות בהן שימוש

מהי 'יצירה יתומה'?

'יצירה יתומה' (Orphan Work) היא יצירה אשר בעל זכות היוצרים בה אינו יודע או לא אותר. כך, אדם המעוניין להשתמש ביצירה ולהסדיר את השימוש אל מול בעל הזכויות ניצב מול שוקת שבורה, באשר אין באפשרותו לאתר את בעל הזכויות ולקבל אישור לשימוש ביצירה. 

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? 

בעבר שררה עמימות כמעט מוחלטת בעניין. בניסיון לפזר את העמימות תיקנה הכנסת את חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 והוסיפה לו סעיף חדש, סעיף 27א, המבקש להסדיר את אופן השימוש ביצירות היתומות. בסעיף זה נקבע כי שימוש  ביצירה שבעל הזכויות בה אינו ידוע או לא אותר מותר, בתנאים אלו: 

(1)  המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל הזכויות ביצירה לפני השימוש. 

(2) המשתמש ציין באופן ברור ובאותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה כי השימוש נעשה על פי סעיף זה ולציין כי בעל זכות היוצרים רשאי לבקש ממנו כי יחדל מהשימוש. לצורך כך, אף נדרש המשתמש לצרף פרטים ליצירת קשר עמו (כאשר לשר המשפטים ניתנה הזכות לקבוע בתקנות מהם הפרטים שיש לצרף).

(3) המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים. 

היה והשימוש שעושה המשתמש ביצירה היתומה היא שימוש מסחרי, נדרש המשתמש, בנוסף:

(4)  לפרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש. 

(5) אם וכאשר יקבל המשתמש הודעה מבעל זכות היוצרים, ישלם לו המשתמש תמלוג ראוי עבור התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה.

באשר למינוח "שקידה סבירה", שקידה שקיומה מצד המשתמש היא תנאי לתחולת ההגנה עליו, גם אם עמד ביתר התנאים הללו, קובע החוק כי היא "תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה" תוך שניתנה הזכות לשר המשפטים לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו ל"שקידה סבירה". 

נכון למועד כתיבת מאמר זה (19.2.2023) טרם הותקנו תקנות המגדירות מהי אותה "שקידה סבירה" הנדרשת מהמשתמש. 

כמו כן נקבע בחוק כי אין בהוראות המתייחסות ליצירות יתומות בכדי לגרוע מזכויות האפוטרופוס הכללי, על פי חוק. 

בנסיבות אלו, טוב שמשתמש המעוניין לעשות שימוש ביצירה יתומה ייוועץ באיש מקצוע באשר להיקף הפעולות שעליו לבצע כ"שקידה סבירה", וזאת, כמובן, בנוסף להקפדה על יתר דרישות החוק. בנוסף מומלץ לכל משתמש לתעד כל פעולה אותה הוא מבצע על מנת שיהיה סיפק בידיו להוכיח את שקידתו הסבירה, היה ויידרש לכך בעתיד. 

האמור במאמר זה וביתר המאמרים באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו הלכה למעשה. אין ולא יהיו בין כותב המאמר לבין המשתמש יחסי עו"ד-לקוח. 

Untitled-1

מהו סימן מאשר? 

מהו סימן מאשר? 

בסעיף 1 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972 מוגדר 'סימן מאשר' כ:

"סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו". 

כלומר, בקצרה, המדובר בסימן המיועד לשימוש של אדם שאינו מנהל עסק, כשמטרת הסימן היא לסמן תכונות מסוימות או איכות מיוחדת של מוצר או שירות מסוימים.

דוגמאות לסימנים מאשרים שנרשמו בפנקס

כך למשל, נרשמו בעבר בישראל סימנים מאשרים בבעלות גופי כשרות כ- OU או בד"צ העדה החרדית, הסימן made in Israel בבעלות משרד המסחר והתעשיה (כתוארו אז) והסימן המאשר ISO של מכון התקנים.

איך רושמים סימן מאשר?

על פי סעיף 14(א) לפקודת סימני מסחר, רשאי רשם סימני המסחר לרשום סימן מאשר, אם שוכנע הרשם שיש ביכולתו של בעל הסימן לקיים את התכונות שאותו סימן מיועד לסמנן. על מנת לרשום סימן מאשר יש להגיש בקשה לרישום סימני המסחר למחלקת סימני המסחר וככל שנמצא כי הסימן המבוקש והמבקש עומדים בדרישות החוק, ירשם הסימן במרשם סימני המסחר.

רישום סימן מאשר אינו מותנה בקיומו של אופי מבחין

בניגוד לסימן מסחר רגיל אשר רישומו מותנה בכך שיש בסימן בכדי להבחין בין המוצר של מבקש הסימן למוצרים מתחרים, הרי שבהתאם לסעיף 14(ב) לפקודה, ניתן לרשום כסימן מאשר אף סימן שאינו בעל אופי מבחין. הבדל זה נובע מהעובדה כי מטרתו של סימן מאשר, בניגוד לסימן מסחר רגיל, אינה להבדיל בין מוצר או שירות של בעל הסימן לבין מוצריהם של אחרים.  

העברת בעלות בסימן מאשר – בכפוף לאישור הרשם

יחד עם זאת, בניגוד לסימן מסחר רגיל אותו רשאי הבעלים להעביר לגורם אחר ללא צורך באישור הרשם (אם כי בכפוף לרישום העברת הבעלות במרשם סימני המסחר), לא ניתן להעביר את הבעלות בסימן מאשר ללא אישור רשם סימני המסחר. אישור זה נדרש על מנת להבטיח כי הגורם אליו מועבר הסימן ימשיך לעשות בו שימוש כסימן מאשר ולא כסימן מסחר רגיל.

האמור במאמר זה וביתר המאמרים באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו הלכה למעשה. אין ולא יהיו בין כותב המאמר לבין המשתמש יחסי עו"ד-לקוח

Untitled-1

רישום סימן מסחר תלת ממדי

כחלק מניסיונם של בעלי מותגים לבדל את מוצריהם ביחס למתחריהם, בוחרים חלקם לשווק את המוצר בעיצוב חזותי ייחודי ה"תופס" את עיני הצרכן ומקל עליו לזהות את מקור המוצר. כך למשל, משקאות כמו קוקה קולה או וויסקי ג'וני ווקר, מזוהים על-ידי רבים בזכות צורת הבקבוק הייחודית שלהם, ביחס למשקאות מתחרים. בדומה לכך, מזוהה שוקולד טובלרון עם האריזה המשולשת. 

ככלל, הדרך הטבעית ליצור הגנה על עיצוב חיצוני תלת-ממדי של מוצר הינה באמצעות רישום עיצוב רשום, בהתאם להוראות חוק העיצובים, התשע"ז-2017, באשר ההגנה כעיצוב רשום היא המיועדת לספק הגנה על צורתו של מוצר. ואולם, העיצוב הרשום נושא בחובו מגבלות שונות ביחס לסימן מסחר, אחת מהן, היא הגבלת תוקפו לתקופה של עד 25 שנים, בעוד סימן מסחר ניתן לחידוש כל 10 שנים, ללא הגבלה (נציין כי החוק מעניק, בנסיבות מסוימות, הגנה לעיצוב לא רשום, לפרק זמן של 3 שנים בלבד). 

מסיבה זו, בין היתר, מעדיפים רבים לעקוף את דרך המלך להגנה על עיצוב ולנסות ולרשום את העיצוב כסימן מסחר רשום

פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 מגדירה את המונח סימן כ"אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלשה", ובכך מאפשרת, עקרונית, רישום סימן מסחר תלת-ממדי.  

ואולם לאור העובדה כי עיצובם החזותי של מוצרים מוכתב לעתים קרובות מאילוצים פונקציונליים ואסתטיים, הרי שמתן זכות שימוש ייחודית לגורם מסוים לשימוש בעיצוב עלול לפגוע אנושות בתחרות החופשית ולמנוע משחקנים בשוק הרלוונטי מלעשות שימוש בעיצובים פונקציונליים שהשימוש בהם הכרחי. 

כך למשל, הענקת סימן מסחר על עיצוב של בקבוק "רגיל" עלולה הייתה למנוע מכל משווקי המשקאות למיניהם את האפשרות למכור את משקאותיהם בבקבוק "רגיל", הציבור היה יוצא נפסד מכך.

בעקבות זאת ולאחר שישב על המדוכה, ניסח בית המשפט העליון תנאים שרק בהתקיימם ניתן יהיה לרשום סימן תלת ממדי, בפסק הדין בעניין אלפא אינטואיט [11487/03 Augost Strock KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ (23.3.20228)], תנאים עליהם חזר בית המשפט העליון אף בפסק הדין בעניין עין גדי [ע"א 376/06 עין גדי קוסמטיקס נ' רשם הפטנטים (12.5.2008)] .

עקרונות פסיקת בית המשפט העליון מעוגנים כיום בחוזר רשם סימני המסחר 33/2016 בגדרו נקבע כי, ככלל, הדרך הראויה לקבל הגנה על דמות של טובין או אריזותיהם היא באמצעות בקשה לרישום מדגם (המכונה כיום "עיצוב רשום", כאמור).

עוד נקבע כי דמות תלת ממדית של טובין או אריזותיהם אינה כשירה להירשם כסימן מסחר על בסיס היותה בעלת אופי מבחין אינהרנטי.

יחד עם זאת, ניתן יהיה לבחון רישום דמות תלת ממדית כסימן מסחר במקרה בו יוכח, באמצעות חומר ראיות, כי התקיימו שלושת התנאים המצטברים הבאים:

א. הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר.

ב. הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי.

ג. כתוצאה מהשימוש, רכשה הדמות אופי מבחין.

הדרישה להתקיימותם של שלושת התנאים עשויה להתרכך, במקום בו הדמות התלת ממדית כוללת רכיבים נוספים המאפשרים לזהות את מקור הטובין, כגון סימן הבית של המבקש. 

בפועל, מתקבלות לעתים אף בקשות לסימן מסחר תלת ממדי העומדות, לדעת בוחני לשכת סימני המסחר בתנאים לרישום סימן מסחר מסוג זה ותוך שהרישום מותנה בנתינת הודעה כי המדובר בסימן מסחר תלת ממדי. 

האמור במאמר זה וביתר המאמרים באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו הלכה למעשה. אין ולא יהיו בין כותב המאמר לבין המשתמש יחסי עו"ד-לקוח