כחלק מניסיונם של בעלי מותגים לבדל את מוצריהם ביחס למתחריהם, בוחרים חלקם לשווק את המוצר בעיצוב חזותי ייחודי ה"תופס" את עיני הצרכן ומקל עליו לזהות את מקור המוצר. כך למשל, משקאות כמו קוקה קולה או וויסקי ג'וני ווקר, מזוהים על-ידי רבים בזכות צורת הבקבוק הייחודית שלהם, ביחס למשקאות מתחרים. בדומה לכך, מזוהה שוקולד טובלרון עם האריזה המשולשת.
ככלל, הדרך הטבעית ליצור הגנה על עיצוב חיצוני תלת-ממדי של מוצר הינה באמצעות רישום עיצוב רשום, בהתאם להוראות חוק העיצובים, התשע"ז-2017, באשר ההגנה כעיצוב רשום היא המיועדת לספק הגנה על צורתו של מוצר. ואולם, העיצוב הרשום נושא בחובו מגבלות שונות ביחס לסימן מסחר, אחת מהן, היא הגבלת תוקפו לתקופה של עד 25 שנים, בעוד סימן מסחר ניתן לחידוש כל 10 שנים, ללא הגבלה (נציין כי החוק מעניק, בנסיבות מסוימות, הגנה לעיצוב לא רשום, לפרק זמן של 3 שנים בלבד).
מסיבה זו, בין היתר, מעדיפים רבים לעקוף את דרך המלך להגנה על עיצוב ולנסות ולרשום את העיצוב כסימן מסחר רשום.
פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 מגדירה את המונח סימן כ"אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלשה", ובכך מאפשרת, עקרונית, רישום סימן מסחר תלת-ממדי.
ואולם לאור העובדה כי עיצובם החזותי של מוצרים מוכתב לעתים קרובות מאילוצים פונקציונליים ואסתטיים, הרי שמתן זכות שימוש ייחודית לגורם מסוים לשימוש בעיצוב עלול לפגוע אנושות בתחרות החופשית ולמנוע משחקנים בשוק הרלוונטי מלעשות שימוש בעיצובים פונקציונליים שהשימוש בהם הכרחי.
כך למשל, הענקת סימן מסחר על עיצוב של בקבוק "רגיל" עלולה הייתה למנוע מכל משווקי המשקאות למיניהם את האפשרות למכור את משקאותיהם בבקבוק "רגיל", הציבור היה יוצא נפסד מכך.
בעקבות זאת ולאחר שישב על המדוכה, ניסח בית המשפט העליון תנאים שרק בהתקיימם ניתן יהיה לרשום סימן תלת ממדי, בפסק הדין בעניין אלפא אינטואיט [11487/03 Augost Strock KG נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ (23.3.20228)], תנאים עליהם חזר בית המשפט העליון אף בפסק הדין בעניין עין גדי [ע"א 376/06 עין גדי קוסמטיקס נ' רשם הפטנטים (12.5.2008)] .
עקרונות פסיקת בית המשפט העליון מעוגנים כיום בחוזר רשם סימני המסחר 33/2016 בגדרו נקבע כי, ככלל, הדרך הראויה לקבל הגנה על דמות של טובין או אריזותיהם היא באמצעות בקשה לרישום מדגם (המכונה כיום "עיצוב רשום", כאמור).
עוד נקבע כי דמות תלת ממדית של טובין או אריזותיהם אינה כשירה להירשם כסימן מסחר על בסיס היותה בעלת אופי מבחין אינהרנטי.
יחד עם זאת, ניתן יהיה לבחון רישום דמות תלת ממדית כסימן מסחר במקרה בו יוכח, באמצעות חומר ראיות, כי התקיימו שלושת התנאים המצטברים הבאים:
א. הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר.
ב. הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי.
ג. כתוצאה מהשימוש, רכשה הדמות אופי מבחין.
הדרישה להתקיימותם של שלושת התנאים עשויה להתרכך, במקום בו הדמות התלת ממדית כוללת רכיבים נוספים המאפשרים לזהות את מקור הטובין, כגון סימן הבית של המבקש.
בפועל, מתקבלות לעתים אף בקשות לסימן מסחר תלת ממדי העומדות, לדעת בוחני לשכת סימני המסחר בתנאים לרישום סימן מסחר מסוג זה ותוך שהרישום מותנה בנתינת הודעה כי המדובר בסימן מסחר תלת ממדי.
האמור במאמר זה וביתר המאמרים באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו הלכה למעשה. אין ולא יהיו בין כותב המאמר לבין המשתמש יחסי עו"ד-לקוח.